היסטוריה כללית של מסדר ״זכות האדם״ Le Droit Humain

הפרישה מהלשכה הגדולה הצרפתית והקמת לשכה חדשה

בשנת 1880, לאחר חילוקי דעות פנימיים, שתים-עשרה לשכות בונים חופשיים החליטו לפרוש מה”לשכה הגדולה המרכזית של המועצה העליונה של צרפת” והקימו מסדר חדש בשם “הלשכה הגדולה הסימבולית של צרפת בנוסח הסקוטי”. מהלך זה סימן את תחילתו של עידן חדש בבנייה החופשית בצרפת, כשהלשכות שהשתייכו למסדר החדש ביקשו לאמץ גישה חופשית ומתקדמת יותר במגוון נושאים חברתיים ופוליטיים.

אחת מהלשכות הפורשות הייתה לשכת “החושבים החופשיים” (Les Libres Penseurs) מ-Le Pecq שבצפון-מערב פריז. לשכה זו הכריזה על אוטונומיה מלאה וקיבלה ב-14 בינואר 1882 לשורותיה את מריה דוריים, עיתונאית פמיניסטית בולטת ופעילת זכויות אדם. דוריים, שהייתה ידועה בשל פעילותה הנמרצת לקידום זכויות נשים וילדים, הייתה האישה הראשונה בצרפת שהתקבלה כחברה בלשכה גברית של בונים חופשיים.

טקס החניכה של דוריים עורר סערה גדולה בעולם המסוני. חברי לשכת “החושבים החופשיים” נחלקו בדעותיהם בנושא, וחמישה עשר מחברי הלשכה חתמו על בקשה לחזור לשורות “הלשכה הגדולה הסימבולית של צרפת בנוסח הסקוטי”. בעקבות המחלוקת, נשיא הלשכה, האח הוברון, הודח מתפקידו, והלשכה חזרה למסדר ממנו נפרדה בשנת 1884. מריה דוריים, מצדה, נותרה בונה חופשית ללא לשכה במשך שתים-עשרה שנים.

ד”ר ז’ורז’ מרטין ומאבק למען שוויון מגדרי בבנייה החופשית

באותן שנים, ד”ר ז’ורז’ מרטין, סנאטור צרפתי ופמיניסט נלהב, החל לפעול לקידום שוויון מגדרי בבנייה החופשית, בהאמינו שהנשים צריכות להיות שותפות שוות לחיים החברתיים והמשפחתיים. מרטין הגיש למועצה העליונה של “הלשכה הגדולה הסימבולית של צרפת בנוסח הסקוטי” הצעה להקים מסדר חדש שיקבל נשים וגברים כאחד, בשם “זכות הנשים”. ההצעה זכתה לתמיכה מסוימת מצד כמה לשכות, אך בסופו של דבר נדחתה באופן רשמי על ידי המועצה. בעקבות הסירוב, מרטין ודוריים פעלו להקמת מסדר עצמאי לחלוטין שיקבל לשורותיו נשים וגברים על בסיס שוויוני.

הקמת מסדר “זכות האדם”

במרץ 1893, החלו סדרת מפגשים לא רשמיים בהובלת מריה דוריים, בהם 16 נשים, כולן פעילות פמיניסטיות בולטות, התקבלו למסדר הבנייה החופשית וקיבלו את שלוש הדרגות הראשונות. בכך, הן הפכו לאחיות בונות חופשיות, והניחו את היסודות למסדר חדש.

ב-4 באפריל 1893, מריה דוריים וד”ר ז’ורז’ מרטין, יחד עם חמש עשרה האחיות החדשות, הקימו את “הלשכה הסימבולית הגדולה של צרפת בנוסח הסקוטי – זכות האדם” בפריז. זה היה המסדר הראשון בעולם של בנייה חופשית מעורבת, אשר קיבל לשורותיו גברים ונשים ללא הבדלי גזע, מין או דת.

כדי לאפשר לחברי המסדר להתקדם בדרגות הבנייה החופשית בנוסח הסקוטי עד הדרגה ה-33, הוקמה “המועצה העליונה האוניברסלית המעורבת”, גוף מנהל עצמאי שאחראי על מתן הדרגות הגבוהות במסדר. ב-11 במאי 1901, הוקם המסדר הבין-לאומי לבנייה חופשית לגברים ונשים “LE DROIT HUMAIN – זכות האדם”, על בסיס חוקה עצמאית משלו. המסדר הפך לארגון בין-לאומי, המורשה להקים פדרציות לאומיות תחת מסגרת זו.

מריה דרם נפטרה ממחלה בשנת 1894, אך מורשתה המשיכה להתרחב. ג’ורג’ מרטין, שנפטר בשנת 1916, פעל עד יומו האחרון להרחבת פעילות המסדר ברחבי העולם, כשהוא משאיר אחריו מסדר מבוסס ומוכר בעולם הבנייה החופשית.

התפשטות המסדר בעולם

ברבע הראשון של המאה ה-20, המסדר “זכות האדם” התרחב במהירות. לשכות נוספות נפתחו בערים שונות בצרפת, כמו גם בשווייץ, בלגיה, הולנד ובמדינות נוספות. ג’ורג’ מרטין פעל במרץ לבסס את מעמד המסדר כגוף מסוני מוכר, והמסדר זכה להכרה מצד גופים מסוניים שונים כמו “הלשכה הגדולה של צרפת” ו”המזרח הגדול של בלגיה”.

התפשטות המסדר בארצות דוברות אנגלית

בשנת 1902, המסדר הגיע לעולם דובר האנגלית באמצעות אנני בזאן, מרצה, פמיניסטית וסוציאליסטית בריטית, שהביאה את המסדר לבריטניה וייסדה את לשכת “החובה האנושית” מס’ 6 בלונדון. בזאן הפכה לראש “הפדרציה הבריטית של המסדר הבינלאומי לגברים ונשים, זכות האדם”, תפקיד בו כיהנה עד מותה בשנת 1933.

הלשכות האנגליות, בהשפעת התנועה התאוסופית, אימצו אופי מיסטי יותר מלשכות אחרות במסדר. בזאן אף קיבלה אישור מהמועצה העליונה בפריז לדרוש מהמועמדים ללשכות האנגליות אמונה באלוהים או בישות עליונה כתנאי קבלה – בניגוד ללשכות הקונטיננטליות, שלא דרשו אמונה דתית מחבריהן. ריטואל חדש, בשם “Dharma Workings”, המכונה גם “ביזאנט-לידביטר” על שם מחבריו, פותח בהתאם לכך ושימש את הלשכות דוברות האנגלית.

ב-1908, בזאן ייסדה גם את הלשכה האנגלית הראשונה בארצות הברית, והעבירה לשם את הריטואלים המיסטיים שאימצו הלשכות האנגליות. כך, התפשט המסדר לארצות הברית וקיבל אופי ייחודי פחות קונטיננטלי ויותר מיסטי בהשפעת בזאן.

המסדר כיום

כיום, המסדר הבין-לאומי לבנייה חופשית לגברים ונשים “זכות האדם” ממשיך לפעול ברחבי העולם, עם נוכחות ביותר מ-60 מדינות וכ-32,000 חברים. המסדר שואף לקדם את ערכי השוויון, החירות והאחווה בין כל חבריו, תוך מתן דגש על עצמאות מכל מוסד דתי וכיבוד חופש המצפון של כל אחד ואחת.

המסדר נותר נאמן לעקרונות הבנייה החופשית המסורתיים, אך מותאם לערכים המודרניים של שוויון מגדרי והכלה, וממשיך להוות אבן יסוד בבנייה החופשית המודרנית.